מה השתנה? באמת מה…


ערב יירד על ארץ ועולם / בודדים, משפחות קטנות יתכנסו בביתם

שולחן גדול, מעט צלחות / ZOOM ברקע, ריבועי נחמות.

ליל הסדר 2020… כזה עוד לא היה. 


וכמו בכל שנה, מאז אני זוכרת את עצמי / ייפתח בהגדה הדיאלוג האלמותי

מזמור המזמין את צעיר המשפחה / לעמוד על כיסא ולשאול, שאלה אחר שאלה

מה נשתנה? באמת מה?


 ואז תגענה התשובות,

על מצות ומרורים / על מטבילים ומסובים

הלילה הזה… כולו… 


רואה כיצד / אני מניחה בצד

את הטקסט, את ההגדה המאוירת / מרגישה בידיי, כיצד היא מתפוררת

מילים מחפשות את דרכן אל ליבי / מגששות את דרכן לנבכי נשמתי

מה נשתנה בך… אורלי? / לא בחיצוני… בפנימי. 


שבכל החגים שעברו בחיי – חייתי נטולת גבולות, במרחב חופשי…

הלילה הזה מעמת אותי לראשונה – עם מהותה האמתי והעמוק, של חירותי.

שבכל החגים שעברו – משפחתולוגיה הצריכה ממני לא מעט משאבים…

הלילה הזה מעמת אותי בכאב – עם געגוע לבני משפחה אהובים, רחוקים.

שבכל החגים שעברו – מכות מצריים היו רק מילים…

הלילה הזה המכות – משקפות ללא רחם, מציאות חיים.

שבכל החגים שעברו – הרגשתי שמחה גדולה…

הלילה הזה אני מכונסת, מהורהרת  – הלילה הזה אני הרבה יותר שקטה. 


וגם,

שבכל החגים שעברו – הגעתי לחג עם לשון בחוץ, רצוצה וגמורה…

הלילה הזה אני חלקת פנים – ורדרדה ונפוחה מרוב שעות שינה.

שבכל החגים שעברו – הבטתי אל העצים דרך ניקיון חלונות…

הלילה הזה אני רואה את יופיים הפורח – של צבעוניות מרפדת צמרות.

שבכל החגים שעברו – הרחתי בעיקר עשן מכוניות, בדרך בפקקים…

הלילה הזה ניחוחות האביב – מגיעים עד לאפי, רכים, משכרים.

שבכל החגים שעברו – הייתי מוטרדת מה אלבש לחגיגה…

הלילה הזה – אני בטרנינג, מטופחת, מחויכת, נינוחה. 


אין לי מושג אם זה טוב או אם זה רע / זו המציאות – מביטה בה רגועה.

שומרת על עצמי, שומרת על קרוביי / מחבקת מרחוק את אהוביי, את חבריי.

סקרנית לקראת החג שנוקש על דלתי / יודעת שהשנה ליל הסדר יהיה עבורי

לא פחות מ… מהותי! 


מה נשתנה הלילה הזה?

שתפילת הגאולה היהודית / איננה עוד רק שלנו, אלא… כלל עולמית.

ושמהיום מתווספת להגדה / המכה האחת-עשרה… שכמהה לענווה.

______________

הזדמנות נפלאה לגיוון ההגדה.

הזמינו את עצמכם ואם יש עוד מסובים איתכם

לשאול בכוונה גדולה… מה נשתנה? באמת!

מה השתנה?