כוחה של אמונה גמישה

"למה יש לנו אמונות?"
שאל אותי נער יחיד בקבוצת הבנות

עניתי לו בחיוך...

"הראש שלנו ממציא אמונות 
כדי לעשות סדר בבלגן
כדי להפחית חרדות"

אז הוא הקשה עוד קצת, הנער הנבון 
ושאל: "ומתי אמונה הופכת לעיקרון?"

עניתי לו בהנאה גלויה...

"כשאתה מחליט להחזיק באמונה 
לא בשם עצמך, אלא בשם משהו נעלה לכאורה... 
כשלאמונה מתווספות הצטדקות והתחסדות
היא הופכת מדעה נזילה לעיקרון עיקש, נטול כל התפשרות".

והוא המשיך בסקרנות נערית, נקייה
"אז איך מוותרים על עיקרון ואיך על אמונה?"

עניתי הפעם ברצינות מחויכת...

"עיקרון נעלם כשמבינים ומפנימים
את העובדה המדהימה ממנה אנחנו מתעלמים
שבתי קברות 
מלאים בעקרונות
של אנשים-צודקים!

ואמונה? זה כבר סיפור מורכב,
אותה, עדיף להשאיר, כמו שהיא עכשיו
לתת לה לחיות
להשתמש בה פחות 
לייבש אותה לאט ובטוח ובעקיפין
על ידי יצירת אמונת-חליפין
עד שזו הישנה, הקודמת
תבין בעצמה שהיא... כבר לא מעניינת".

"אז... אם אני מאמין שלעולם לא אצליח?" 
הוא התקיל אותי בממזריות מתוקה 
"אז, תחליט להאמין שלפעמים אתה... כן!" 
עניתי, קמתי ונתתי לו נשיקה.

מיומנה של "ציפור כחולה" שמאמינה באמונות גמישות
מאמרים אחרונים