למה ליצנים?

אני לא יודעת למה ליצנים
שכל כך הצחיקו אותי בילדותי
גורמים לי, בגילי המופלג
לעצבות זרה.

אני לא יודעת למה ליצנים
שאהבתי למחוץ את אפם האדום 
מעוררים בליבי היום
כמיהה לחיבוק רך של חמלה.

אני לא יודעת למה ליצנים 
שנראו עבורי שיא השמחה 
נדמים לי היום, כאילו הם מסתירים עצב גדול
ולפעמים דמעה.

פעם הסתרת פנים גרמה לי סקרנות
היום היא גורמת לי בעיקר אי נוחות.
טשטוש של זהות, הימצאות מאחורי מסיכה
גורמים לי ריחוק זהיר, הרמת גבה.

ואולי אלה לא המסכות ולא התחפושות
אלא הסרט הפנימי שלי שגורם לי לרצות 
פשוט... לראות! 

מיומנה של "ציפור כחולה" תוהה בחג פורים


מאמרים אחרונים