מיומנה של ציפור כחולה

בחודשיים האחרונים אני לא שמחה.
הפסקתי לעשן אחרי שתיים עשרה שנה.

פתאום החברה שהיתה איתי תמיד, נעלמה לה מחיי
זאת שבמשרד ישבה איתי שעות, תמיד זמינה, קרויה לצרותיי.
זאת שעפתי איתה בכתיבה אינסופית וביצירה אדירה
זאת שהייתה עבורי גלגל הצלה להפסקות של בריחה,
בחתונות, באירועים, בישיבות משעממות נטולות סוף והתחלה
זאת שבפקקים העבירה לי את הזמן בעונג רב, בהנאה.

זאת שניחמה אותי כהרגשתי עצבנית
זאת שהרגיעה אותי כשהייתי לחוצה.
זאת שעזרה לי לשמור על המשקל
זאת שעזרה לי לפתוח עם זרים בשיחה.
זאת שראיתי ראשונה על הבוקר
זאת שנפרדתי ממנה כל לילה בהכרת תודה.
זאת שהיתה חלק מהקפה, בסיום כל ארוחה 
זאת שהיוותה את הריסט בסיום כל הרצאה והדרכה.
חברה אמתית!

היא תמיד עמדה לצדי, הסיגריה שלי. 
יציבה, נוכחת, איתנה.
לעולם לא בוגדת, לעולם לא נעלמת, לא מתאדה.
חברה טובה!

פתאום היא איננה, ולתדהמתי אני חשה אובדן עמוק
ריטואלים שלמים נעלמו מחיי, מתו ולא יחזרו עוד.
חור שחור נפער לי בגוף, מסרב להתמלא 
ריקות רגשית ומפתיעה, מלווה מחשבותיי הרבה.

אומרים לי שזה יעבור, שזה רק ענין של זמן
מחכה ומתפללת יום יום, מנהלת איקסים ביומן.

ידעתי שהגוף יאמר את דברו
תיארתי שההרגל יתבע את מקומו,
אבל אף אחד, בשום מקום, לא שיתף אותי בידיעה
כמה קשה להיגמל, מחברה כל כך טובה!
ואף אחד, בשום מקום לא סיפר לי על החוויה
של אובדן קשר כה בטוח, שהותיר אותי לבד, כבויה ועצובה. 

זה קצת מזכיר לי את זה שכולם יודעים 
כמה מאתגר, וקשה ויקר לגדל ילדים
אבל אף אחד לא מספר על זה לאחרים
כי כנראה שיש סודות שממש לא מגלים!

אז החלטתי לגלות לכל המעשנים 
שחושבים להפסיק את ההרגל,
שחשוב להפסיק, זאת התמכרות מיותרת! 
זו איכות אחרת, זה מציל חיים!
ויחד עם זאת,
חשוב לי שתדעו, שתהיו מוכנים
שהגמילה הפיזית והאורלית זה ה"בוטנים"
לעומת הגמילה הרגשית מחבר/חברה ש... 
הלכו אתכם שנים.

אני יודעת שזה היה הדבר הנכון לעשות, 
שהייתי חייבת את זה לעצמי.
ולו בכדי שלא יהיה בחיי אף הרגל שמנהל אותי.

אבל... 
אני גם יודעת שכל כך עצוב לי לבד... 
בלי החברה שלי!

מיומנה של "ציפור כחולה" גמולה טרייה