מסע בין עולמות שלמים...


העולם שלי הוא אחד יחיד ואין שני לו
וכך גם שלך ושלך.
כולנו יצירה חד-פעמית סגורה
המתהווה בתוך עצמה
אין יוצא ואין בא.

את העולם שלי - אני לומדת להכיר, לומדת לאהוב
בתוך גבולותיו - אני חיה ונודדת, במעגלי אינסוף

את מנגינת ליבי - רק נפשי שומעת
את רחשי מוחי - רק אני יודעת

לתנועות רגשותיי - למדתי להיכנע 
את כאבי גופי - למדתי לקבל באהבה 

מפתח עולמי - אינני יכולה לצאת למסעות 
רק להביט החוצה, להקשיב, להריח, לראות.

נשמע בודד? כן, אבל רק לפעמים
כי בכל רגע נתון עולמי יכול להפוך ל'מרכז מבקרים'
להכניס לתוכו באהבה, עולמות שלמים... אחרים.

כי כשאני מקשיבה, טהור ונקי
מפנה לרגעים את חלל עולמי, מעצמי
עולמו השלם של כל אחד אחר
יכול לבוא ואותי ולבקר
הוא נכנס ברשות למרחב שנפתח לכבודו
מתיישב נינוח ונוגע דרכי, בליבו ובנשמתו.

כשהעיניים שלי נקיות מביקורת ושיפוטיות -
הוא יכול לחדול מהלקאה עצמית ותחרותיות. 
כשמוחי נטול קיבעונות ומחשבות מטרידות -
הוא יכול למצוא בתוכו, שאלות וגם תשובות.
כשגופי רפוי וליבי פתוח -
הוא יכול להרגיש מוגן, לגעת ברוח ו... לנוח.

וכשהסיור בעולמי מסתיים, והוא יוצא לדרכו בחזרה 
עולמו אינו כתמול שלשום, הוא אחר, מחוזק 
משוכלל משהיה. 

ואני, שנשארת בתוך עצמי, מגלה להפתעתי
שגם העולם הפנימי והסגור שלי
גדל ונצבע והפך יפה יותר
בזכות ביקורו של עולם שלם, אחר.

זו מתנתה של הקשבה טהורה
היא מגדילה ומשכללת אנשים אמיצים
שמארחים או מתארחים
שחוברים לתנועה המתרחשת 
בין עולמות שלמים!

מיומנה של "ציפור כחולה" שכלואה בעולם אהוב משלה