רק מילה טובה!


שעת בין ערביים
שקט יורד על עולם ושמים.
רשרוש אמירים ברוח קרירה
טפטוף מזרזף מנקה נשימה.

חתולה מייללת
שלווה מחלחלת
מרחב רגשי, קשוב, נפתח
עיניים מצטמצמות, גוף נח.

שקט ומהורהר לי, מילים עולות
מקשיבה בנחת, נותנת להיות...

"רק מילה טובה
או שתיים לא יותר מזה."


בימים של שגרה
מילים היו הופכות למנגינה
אלא שהפעם באופן לא מוכר
משהו אחר קרה.

דמעה חמקה לה, נוספת עלתה
עצבות מרוגשת התפשטה בי דרכה,
מילים מוכרות נוגעות בי שונה
מנסה להבין, להרגיש, מה קורה?
ייתכן שאני פתאום רגישה 
יותר ממה שהייתי רוצה?
אולי בגלל שאחרי שמונה חודשים 
של דיאלוג אנושי דרך מסכים,
של חוסר שליטה ואי-ודאות 
של ניסיון לשמר מעט חיוניות,
כל מילה יכולה לזעזע תודעה
להרעיד מיתרים שמבקשים מנוחה.

ואולי כי פשוט החורף הגיח פתאום
ואולי כי אני סתם יותר הורמונלית היום
ואולי.. אין צורך לאתר סיבה
לכאב אנושי שמייצר דמעה.

"רק מילה טובה
או שתיים לא יותר מזה."


למה בסך הכל זקוק הבנאדם... בימים טרופים
אני, אתם, כולנו... רחוקים וגם קרובים
למילה פשוטה, עוטפת, טובה
בכל יום אחת... כזאת בקטנה.

היו טובים לעצמכם, לאחרים
אל תתקמצנו במילים
חלקו מילה טובה
אחת ליום, או שתיים 
לא יותר מזה
כי לכמות 
אין משמעות 
במקרה הזה.

היו נדיבי לב... חלקו מילים... טובות!

מיומנה של "ציפור כחולה" מנגבת דמעות